הסודות של רפלקטורה // עיצוב נועז ויצירתי
אם אפשר, אז אני רוצה עיצוב איטלקי ששואב השראה מעולמות ישנים, סטייל בלתי נשכח, וחלודה כדי לסגור את כל העניין הכי מגניב שאפשר //
למה לא?
יצירת האמנות המושלמת הזו היא מעשה ידי האדריכל הגאון carloscarpa כחלק משימור מוזיאון castelvecchiomuseum
בורונה, איטליה. עבודה שנמשכה 14 שנה עד לסיומה ב-1973.
לחלומות אין זמן
Castelvecchio Museum – A masterpiece by Carlo Scarpa
All photographs ©Luca Onniboni
מי לא רוצה יותר? די נו. אני יודעת שבא לך בית גדול יותר, עוד חדר או שניים, לי באופן אישי ממש בא סלון נוסף להעיף אליו את הילדים כל ערב ושיפסיקו להשתלט לי על הטלוויזיה.
אין לי לקוח אחד או חברים שלא התלבטו אם לעבור או לשפץ או להרחיב ותמיד זה שם התחושה הזו שהבית לא מאפשר לנו מספיק.
וידוי קטן //
הפעם האחרונה שצבענו את הבית או טיפלנו בו ברמה העיצובית הייתה לפני 6 שנים, ומזל שיש לי מלא תמונות, אביזרים ווילונות
כדי להסתיר את הרטיבויות, הקילופים, והלכלוך בקירות (כן זה קורה גם למעצבות אנחנו גם בני אדם).
אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי בניסיון לקבל היתרים לשיפוץ כדי להוסיף עוד חדר על חשבון חלק מהגינה וכל הבית בהולד בינתיים
ואני משתגעת. כל הזמן רק חושבת על איך אשפץ, מה צריך לתקן ולסדר, בזמן שכל מי שנכנס אלינו נופלת לו הלסת לרצפה
מכמה שהבית מגניב ומעוצב ואף אחד לא רואה מה שאני רואה. מכירים את התחושה?
אז יש לי שתי מסקנות מהתהליך המייגע שאנחנו עוברים בתקופה הזו:
1 // לרצות יותר לא בהכרח אומר הפתרון הראשון האפשרי. לפעמים אפשר לנסות לרצות הרבה הרבה יותר, וזה יהיה אפשרי יותר וישים יותר מאשר הקצת יותר שרציתם ולא הצלחתם להשיג. אז לא לפחד לחלום, ולבקש לעצמכם את מה שכמוס בליבכם
את מה שהיקום יכול לזמן לכם כמו שלימדה אותי Liron Mor Gil חברתי האהובה.
אנחנו קיבלנו החלטה לעבור הלאה! לא מרחיבים, עוברים ועם כל ההעזה והקושי, זה הלך כלכך בקלות, שנדמה שזה מה שאמור היה לקרות.
2 // לרצות יותר זה אקט שצריך להיות טבוע בכם כל יום, אבל בדרך הנכונה, כי אתם יודעים ש- #יחסזהכלהסיפור זה שאני תמיד רוצה יותר בשביל הבית שלנו זה מה שהפך אותו לכזה שומט לסת עבור כל מי שנכנס. זה שהלכתי אחרי התשוקות שלי העזתי לעצב אותו כמו שחלמתי, השקעתי מחשבה בחומרים ובאופן השימוש של כל אחד מאיתנו בתוכו ביוםיום ובכלל, זו הסיבה שה"וואו" של הבית עולה על הקילופים הזמניים שעוד אתקן, הרטיבות המעצבנת שנסדר מתישהו והלכלוך בקירות שממילא יתלכלכו שוב גם לאחר שנצבע כי אלה החיים....
תרצו יותר עבורכם, עבור הבית שלכם, אם אתם לא תרצו יותר מי יעשה את זה בשבילכם?
בתמונה, הכיור של Watermark Designs עליו התחלתי לפנטז מהרגע שהרשיתי לעצמי #לרצותיותר
ומה אתם רוצים?
גם אני חשבתי בהתחלה שזה ניאון. מגניבות שכזאת בדרך כלל שמורה למנורות ניאון ששוברות את מוסכמות החלל והעיצוב ומכניסות ווייב אחר // אבל אלה בכלל צינורות לד שמחוברים בחשמל חיצוני במלא מקומות בדירה המגניבה הזו בפריז שאגב גודלה הוא פחות מ-30 מ"ר וכל התאורה, השקעים וכבלי החשמל בבית הם חיצוניים ומגניבים //
Design
.
תראו כמה וריאציות שונות של פסים באותו פריים באותו שדה ראייה.
מחיצות בנויות עץ בקיר בולטות ומשתנות עם קיר כתום ברקע, שיוצר פסים בין המחיצות, פסים בגב הספה מעור, פסים בגב הכסאות מעץ, פסים בכריות המושב של הכסאות פסים בפרקט המיוחד ואפילו גופי התאורה מחולקים לפסי צבע שונים.
וגם בתקרה יש פסי צבירה של התאורה ובטח יש עוד שאנחנו לא רואים כאן...
אין כזה דבר יותר מדי
התמונה מתוך מסעדה עטורת פרסים בפרת' אוסטרליה באחד ממלונות QTHOTELS
אם אפשר אז גם פרקט פישבון גם קרניזים על כל הקיר בצבע כחול עמוק מטריף גם קרניז בתקרה גם מיטת אפיריון וגם מזוודות מסע לצד המיטה, שתואמות לצבע גופי החימום מתחת לחלון. אה וגם תמונה בתוך הקרניז שבתוך האפיריון.
כי למה לא בעצם??
מעל המטבח של הביסטרו הכה מגניב הזה כתוב:
"please don't feed the chef"
כמובן שהם באמסטרדם הם היפסטרים, הם אורבניים, הם אלגנטיים //
אי אפשר לבחור לאן להסתכל קודם במקום המטריף הזה ששימש בשנות השישים (של המאה הקודמת, כן אתם זקנים)
בית הדוודים של מפעל הסיגריות הכי נמכרות בהולנד בזמנו. חלק מהדוודים בחלל אפילו שומרו ומוצגים כחלק מתכנון עיצוב הפנים //
ומה הגניב אותי בחיפוי הבר? מעבר לחיבור החומרים הטוטאלי והעמוק מעבר לנחושת הנועזת והנוסטלגית זה החיבורים הגלויים של המסמרים שנותנים את הטאצ' האמיתי //
designer
יש לי חלום, לא לפחד מצבע, אבל על אמת //
ולך?
השילובים שיוצרים הצבעים המשלימים והתומכים עם השכבות של החומרים והטקסטורות, קרניזים על הקיר, קונטרסט נכון בין מט למבריק, ומלא מלא אופי //
חלום של bebold
alexa de castilho
אני ארגנטינאית, וחולה על כל מה שמריח ספרדית בצורה כזו או אחרת.
החוצפה שמשולבת עם האלגנטיות הקלאסית, הישירות שמתובלת בתעוזה אמיתית.
צמד המעצבות ממדריד Las2mercedes עושות את זה כל כך טוב.
בביו שלהן כתוב הסלוגן - why not
רק הסתכלו על פינת העבודה שלהן, ונסו לקרוא את התיאור שלהן של האמנות על הקיר ותראו כמה זה נעים
Mucho arte: Aparicio, Amadeo Gabino y Morales Elipe
Gracias Mercedes Peralta y Mercedes Valdenebro por todo la maravillosa inspiración que son
יש שיאמרו שזה סגנון טבעי, רגוע, שקט. אני אומרת שזה נועז. כי ללכת עד הסוף ככה בטוטל דיזיין לעשות אסלה כהה ובטון בכל פינה
עם אחסון פתוח בנונשלנט ומקרר הכי מגניב שראיתי אבר בחיים זה לא להתפשר ולהעיז.
המעצבת masha marinina שקטה שקטה אבל וואו כמה טוטליות.
כנסו לכתבה לראות את כל התמונות (גם המקרר) של אחד הבתים היפי שראיתי
https://decordemon.blogspot.com/.../the-house-of-silence
.
זה בית מוזיאון.
בית יפה שזה כואב
בית נועז לקנא
בית מאורגן שגורם לי לתהות
אולי זה לא בית?!
בכל בית יש את הפריט שאני הכי הכי הכי אוהבת. ואיכשהו זה תמיד מסתכם בפריט ברזל....
שימו לב לשגעת:
ריצוף אריחים מרובעים שממשיך לחלק מהקירות עוד חיפוי קיר מלבני לרוחבארון עשוי פסים לאורך
עוד ארון בנוי המחפה את הניאגרה עם חיפוי משולשים ירוק בשני גווניםכתום בשלושה גוונים
ולבן ושחור.
חדי העין ישימו לב שאין קווי חיבור ממשיכים בין שום קיר לרצפה בשום מקום.
וזה קודש הקודשים בדרך כלל בתכנון חדרי רחצה.
אז מה מחזיק את כל הפול גז הזה בניוטרל וגורם לזה לעבוד?
הפרזול השחור האחיד בכל החלל כולל הידיות והמראה.
וגם קצת עוזר שירוק וכתום הם צבעים משלימים בערך והלבן והשחור לא נחשבים בתוך קלחת הצבעים
כי הם תמיד מאזנים.
אני רק מתלבטת אם היה נכון לבחור אסלה לבנה או שחורה //
מה אתם הייתם עושים?
הייתם זורמים עם כזה שילוב?
photo via Francesca Rubbi Architecture
ריהוט מגניב זה כאן. כלומר במדריד.
בידיהם המרקדות והסוחפות של החבר'ה האלה KIKEKELLER
יום יבוא ואעשה בית שלם איתם. אני יודעת.
הלטינים המסעירים האלה מייצרים ריהוט ואביזרים בין השאר מחלקי מכוניות ממוחזרים,
בתוספת טאצ'ים הסטריים שמרפרפים בין רטרו לעתידני ותמיד משוגעים באופן אלגנטי להפליא.
אני מאוהבת.
.
תראו איך צנרת חשופה ונורות חשופות יכולים להיות שיקים ואלגנטיים ולא בהכרח גסים ומחוספסים //
עכשיו דמיינו את החלל הזה עם תאורה "רגילה" או חלילה עם פנלים של לד מצ'עממים ולבנים וקיבלתם חוסר איזון //
ככה נראה עיצוב מאוזן ומעניין.כשיודעים לשלב חומרים, שכבות, שוברים גבהים ורמות אטימות של חומר,
מכניסים ירוק ואמנות ולא מוותרים על הפונקציונליות.
(למרות שהייתי מעצבת את ארון הכיור מעט אחרת אבל זה לפוסט אחר...) //
הם צבעו את כל התקרה בכל הבית בשחור, כולל הקרניזים המטריפים.
המסדרון בכניסה לבית, גם הוא כולו שחור לחלוטין.
רצפת העץ בכל הבית נצבעה שמן אפור כהה.
והם בכלל לא מעצבים.
הם מחנכים.
// אני גם רוצה להעיז ככה //
גם אתם?
