עוד רגע וחצי האביב יגיע.
הקורונה תתנדף,
העובש מתחת לחלון שלי שוב יילך לישון
לעוד שנה,
העשבים בדשא ייכנעו לידינו העיקשות
והלגרסטרמיה שלנו תחזור לפרוח
ככה פתאום.
קרני השמש ידפקו בנחמדות על החלון
יגידו "התגעגענו, תן להכנס..."
והילדים שוב ירוצו עם הכדור
מאיימים על הסוקולנטים שברחבי הגינה.
פיסות החוץ אצלנו בארץ
יקרות מפז
הן החמצן שלנו
הויטמין D שלנו
האסקפיזם שלנו מהדירה הקטנה.
גם בדירות שאין בהם גינה
אבל יש קצת חוץ ואוויר
אפשר וצריך להשקיע.
האפשרות לברוח "החוצה" מהבית
מכניסה המון אנרגיות
נותנת לנו עוד אפשרויות
לאירוח ובילוי וסתם רביצה
איך אפשר לוותר על זה?
יש מלא דירות שאני באה לייעץ להן
והמרחב החיצוני מוזנח, שבור,
מלא קוצים ויובש אווירתי
שמייבש את האנרגיות של הבית
ובאמת מבאס.
מה נסגר איתכם?
זה לא מסובך -
כסא מגניב, איזו נדנדה,
שולחן להניח עליו פיצוחים,
עדיף עם קצת צבע מחייה,
לזרוק מעט ירוק,
וגם אם נובל להשקיע בעוד אחד ועוד אחד,
כי החוץ שלנו
מכניס לנו חמצן ללב
וקרני שמש לנשמה.
ועדיף שלפני כן תיעזרו
במטאטא, מגב, והרבה מים,
קצת מברשות צבע אם לא קשה,
ואפילו פטיש או שפכטל אם אתם לא עצלנים.
Photo by - Hadar Dolan Photography
