זה החלום שלי היום //
זה היה החלום שלנו גם לפני תשע שנים
כשבנינו את הבית בפעם הראשונה,
והיום שוב אנחנו בתחילת תכנון
השיפוץ והשדרוג הבא
כדי להפוך שוב את הבית למה
שאנחנו חולמים עליו היום //
אני יודעת שגם את חולמת על זה,
מפנטזת להרחיב, לסדר מחדש,
לתת לכל אחד את פינת החלומות שלו,
לכל דבר את המקום המוגדר שלו.
אנחנו מסתכלים אל עבר היום הזה
שבו נגשים ונעצב ונעשה
כאילו הוא לא בהישג יד,
כאילו זה לא אמיתי שזה יכול לקרות.
לא מבינים איך ניגשים לזה,
מאיפה מתחילים,
וחוששים איך נגיע לקו הסיום,
באיזה מצב רגשי וכלכלי נהיה
אחרי שנשרוד את הסיוט הזה
של שיפוץ ועיצוב הבית.
רואים את רונה ואמילי בתמונה? //
לאמילי לא היה חדר משלה.
הבובות של אמילי גרו בסלון,
המטבח היה ישן מדי,
הסלון היה מפוזר מדי וללא גישה לגינה,
ורטיבויות מכל פינה הציפו את הבית.
אבל לרונה וסהר היה חלום.
והם בחרו בי להגשים אותו איתם.
לא עבורם, איתם.
ויש לזה משמעות ענקית //
כי השיפוץ הזה שרד הרבה הפתעות,
קורונה אחת ארוכה,
ושלב הפינישים אחרי הקורונה
היה מורכב ומלא אתגרים לא מאוד נעימים.
אבל סהר ורונה לא נשברו,
ויחד צחקנו למבחנים האלה בפרצוף,
כי היה להם חלום,
והוא כן בהישג יד אם רק נשארים חיוביים.
אם יודעים לחשוב שאין קופסה.
אם מתנהלים בריכוזיות ובשקיפות.
כל אלה ערכים שמהווים את התמצית
של רפלקטורה //
והיום הם יכולים לשבת בסלון
ולהסתכל אל הגינה,
לשבת כולם יחד במטבח המטורף
שלא חשבנו שנצליח ליצור,
ולבובות של אמילי יש נישה ורודה מעל המיטה
בחדר שהוא רק שלה
והוא חלום אמיתי וקיים //
עשו טובה, הרימו טלפון,
(קחו בחשבון מספיק זמן מראש
רק אומרת שלא תחשבו שתוך חודשיים
אפשר לתכנן לבצע ולהכנס
צריך חצי שנה לכל התהליך...)
ונצא לדרך להגשים לכם חלום //
אין סיבה שלא בעצם.
#reflectura